מימוזה ביישנית

מימוזה ביישנית
מימוזה ביישנית
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	ורדיים
סדרה:	קטניתיים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	מימוסיים
סוג:	מימוזה
מין:	מימוזה ביישנית
שם מדעי
Mimosa pudica ‏לינאוס, 1753

פרח של מימוזה ביישנית

תפרחת יבשה וזרעים

המימוזה הביישנית (שם מדעי: Mimosa pudica), המכונה גם "הצמח הרגיש" או "אל תיגע בי", היא צמח מטפס בעל תכונה ייחודית של רגישות למגע: ברגע שנוגעים באחד מעליו של עלה מורכב של הצמח הוא מתחיל להתקפל פנימה ולהיסגר.

הצמח תואר לראשונה על ידי הטקסונום קרל לינאוס בספרו מיני הצמחים ("Species Planatarum").

מקור השם הוא במילה הלטינית "pudica", שמשמעותה "התכווצות" או "ביישנות".

תיאור הצמח

הצמח הוא צמח מטפס קוצני העשוי להגיע לאורך של עד 1.5 מטר. עליו בנויים מ־10–26 זוגות עלעלים משני צידי צירו. לצמח תפרחת כדורית או אובלית (שצורתה מעוגלת ומאורכת, סגלגלה) ורודה ואדומה, בקוטר של 8–10 מ״מ (ללא האבקנים).

הפרי מכיל 2–8 תרמילי זרעים באורך 1–2 ס״מ. הם מחולקים ל־2–5 חלקים המכילים זרעים חומים־בהירים באורך 2.5 מ״מ ובעלי קליפה קשה, המעכבת נביטה מוקדמת.

תנועת הצמח

עלעלי מימוזה ביישנית מתקפלים כתוצאה ממגע

התכונה הבולטת של הצמח היא תופעה הקרויה תנועת צמח מהירה. לצמח יש מה שמכונה "תנועת שינה" או תנועה ניקטינסטית (תופעה שכיחה בפרחים המתקפלים בלילה ונפתחים באור יום) הקיימת במספר מיני צמחים, ועליו נסגרים בלילה ונפתחים עם אור יום.

תופעה נוספת הנדירה בעולם הצומח היא של תנועה סייסמונסטית, המאופיינת על ידי סגירה מהירה של העלים בתגובה למגע, חום, יובש, נשיפה או הרעדה. ברגע שנוגעים בעלה המורכב של הצמח העלה נסגר במהירות ונפתח שוב במלואו רק לאחר כ־30 דקות. טלטול נוסף של העלה הסגור יגרום לגבעולו לצנוח. מנגנון זה אינו ברור די צורכו, אך מחקרים עדכניים מצביעים על עלייה בחדירות הממברנה בתאי הפלבינוס ליוני אשלגן ונתרן, הגורמת לשינויים דיפרנציאליים בלחץ הטורגור בפלבינוס (בו תאים בעלי דופן תא גמיש במיוחד). כתוצאה מכך חלקו התחתון של גליל הפלבינוס מתכווץ וחלקו העליון מתנפח, ואז הפלבינוס מכופף את העלעל וגורם לסגירת העלה. הגירוי מתפשט במורד העלה המורכב ככל הנראה כתוצאה מהשינוי בפוטנציאל החשמלי הקשור לתנועת היונים.

ההסבר האבולוציוני לתופעה אינו ידוע. משערים כי מדובר במנגנון הגנה בפני מזיקים: תנועת הצמח מרתיעה חרקים מסוימים ומבריחה אותם, ואילו מזיקים אחרים פשוט נופלים מהצמח בשל תנועתו ויעדיפו לאכול צמח שעליו זקופים ופתוחים לרווחה.

מחקר ניסה לבחון למידה של מימוזה: היא הופלה מגובה מבלי שייגרם לה נזק. כצפוי, היא סגרה את עליה. בהפלות הבאות היא כבר לא סגרה אותם.

תפוצה

המימוזה הביישנית גדלה בדרום ובמרכז אמריקה, אך מגודלת בארצות רבות הן כצמח נוי והן כמספוא לבהמות. במספר מדינות היא הפכה למין פולש המפר את האיזון האקולוגי ופוגע בחקלאות של גידולים טרופיים שונים.

תרבות

הצמח גדל כצמח נוי בבית או בגינה והריבוי נעשה בדרך כלל באמצעות זרעים.

שימושים רפואיים

לצמח פוטנציאל רפואי רב. מיצוי של הצמח גורם לשיתוק של זחל נמטודה פרזיטית מסוג Strongyloides stercoralis בתוך פחות משעה. הצמח נחקר למציאת חומרים כימותרפיים ונמצא כי הוא מכיל אלקלואיד בשם מימוזין, לו תכונות אפופטוטיות (ההורסות תאים סרטניים), והוא מונע התחלקות של תאים סרטניים.^{[דרוש מקור]}

מיצוי של שורשי הצמח הוכח כבעל יעילות רבה בהפחתת התמותה מארס הנחש קוברה מונוקל. ככל הנראה הוא משמש כאינהיביטור (מעכב) של פעילות האנזים הקטלני בארס הנחש.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

• מימוזה ביישנית, באתר ITIS (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר NCBI (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר Tropicos (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר GBIF (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר The Plant List (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר IPNI (באנגלית)
• מימוזה ביישנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאמר ממגזין Scientific American על "אינטליגנציה צמחית", הכולל סרטון על מימוזה בפעולה (יולי 2011)
• מאמר העוסק בתנועה סייסמונסטית במימוזה מאת H. TORIYAMA2 AND M. J. JAFFE (דצמבר 1970), באתר NCBI